עיקר תוספות יום טוב על משנה גיטין ב׳:א׳

1 א וַאֲפִלּוּ לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם קִיּוּם, וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּפָנַי נִכְתַּב מִשּׁוּם דִּלְמָא אָתֵי לְאַחְלוֹפֵי, בְּחֶצְיוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׁם כוּ'‏ שֶׁהוּא עִקַּר הַגֵּט מִנְכַּר מִלְּתָא וְלֹא אָתֵי לְאַחְלוֹפֵי. תּוֹסָפוֹת:

2 ב וְאֵין צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם אֲדוּקִים וַחֲתוּמִים בַּגֵּט, אֶלָּא שֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹמְרִים שֶׁהַבַּעַל עָשָׂה שְׁנֵיהֶם שְׁלוּחִים עַל כָּךְ וְאָמַר לָהֶם שְׁנֵיכֶם הוֹלִיכוּ גֵט לְאִשְׁתִּי, וּנְתָנוֹ הָאֶחָד בְּמַעֲמַד חֲבֵרוֹ כוּ'. תּוֹסָפוֹת:

3 ג לְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם קִיּוּם הָאִיכָּא שְׁנַיִם שֶׁמְּצוּיִין לְקַיְּמוֹ, וּלְמַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם לִשְׁמָהּ, מַיְרֵי לְאַחַר שֶׁלָּמְדוּ, וּבִתְרֵי לֹא שְׁכִיחֵי, הִלְכָּךְ לֹא גָזְרִינַן שֶׁמָּא יַחֲזֹר הַדָּבָר לְקִלְקוּלוֹ:

4 ד וְאֶחָד. שְׁלִישִׁי. רַשִׁ"י:

5 ה דְּכֵיוָן דְּהַהוּא דְאָמַר בְּפָנַי נֶחְתַּם לֹא אָמַר בְּפָנַי נִכְתַּב, אָתֵי לְאַחְלוֹפֵי בְּקִיּוּם כוּ'. וּמַאן דְּאָמַר לִשְׁמָהּ, הָא סְבִירָא לֵיהּ נַמִּי טַעֲמָא דְּקִיּוּם. גְּמָרָא:

6 ו מַכְשִׁיר. כֵּיוָן דְּאִיכָּא תְּרֵי דִמְסַהֲדִי אַכְּתִיבָה, תּוּ לֹא אָתֵי לְאַחְלוֹפֵי. גְּמָרָא:

7 ז כָּשֵׁר. לְמַאן דִּסְבִירָא לֵיהּ טַעֲמָא דְקִיּוּם, אֲפִלּוּ אֵין שָׁם עֵד מֵעִיד עַל הַכְּתִיבָה כָּשֵׁר, שֶׁהֲרֵי נִתְקַיֵּם עַל פִּי שְׁנַיִם. וְלֹא נָקַט אֶחָד אוֹמֵר בְּפָנַי נִכְתַּב אֶלָּא אַגַּב רֵישָׁא דְתָנָא אֶחָד אוֹמֵר כוּ'. תּוֹסָפוֹת. וַאֲפִלּוּ יוֹצֵא מִתַּחַת יַד אֶחָד נַמִּי כָּשֵׁר. וּלְטַעֲמָא דְלִשְׁמָהּ דַּוְקָא בְּיוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי שְׁנֵיהֶם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב: